יום שני, 28 באוקטובר 2013

הציור שציירתי לי ליום הולדתי


שתי ציירות ומאחוריהן מפל מים, 60x80ס"מ, שמן על בד

זה הציור שציירתי לעצמי היום לכבוד הולדתי. אני בת 36. השנה האחרונה היתה מהמפתיעות בחיי והשנה הקרובה תוסיף להפתיע אותי ועוד איך. אבל היום שלי התחיל ממש חרא, הייתי דרמה קווין ולא הצלחתי להפסיק לרחם על עצמי. ראיתי כמה בקלות אני יכולה להתמרכז ולמלא את הלב שלי באור ושמחה אבל דחיתי את הפעולה הזו כי הייתי צריכה לבכות ממקום נמוך. עניינים אנרגטיים משונים גרמו לי לראות אוויר זז מולי במטבח (יכולת ויזואלית חדשה שאני מפתחת, זה קורה לי במיוחד בחדר השינה, האויר שם זז בטירוף) ועוד יותר גם שפכתי על עצמי מים קרים על הבטן שהייתי בלי חולצה. מישהו דחף לי את היד, נשבעת. ודני הזכיר איזה שם של שד בבית מתוך מחקר שהוא עושה ואני אמרתי אללה יוסטור מאיפה הוא מביא לי עכשיו דימון הביתה ביום הולדת, שלחתי אותו (את השד) החוצה. בבית שלי יש אור ושדים לא מרגישים בנח. אבל השם שלו העלה עצמו שוב כשהתרחצתי. אמאלה. כל כך אני אוהבת ימי הולדת מה קרה לי שאני בוחרת להתחמץ כל היום? והייתי בסטודיו ציירתי את הציור הזה, מופיעות בו שתי ציירות, קצת מכשפות, אני ואמא שלי, אדומות ובלונדיניות. אמא תודה שהבאת אותי לעולם לפני 36 שנים. כולם אומרים שאנחנו ממש דומות... אני אוהבת להיות דומה לך. כעס ומפולת אנרגטית ודרמה הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות רוחנית. מותר לאנשים רוחניים ומוארים לכעוס ולהתבוסס בבוץ. בערב חזרתי הביתה וינאי הגיש לי בהתרגשות שי מסתורי עטוף בנייר כתום. מתנה ממנו ומטל הקטן. זה היה אגוז קוקוס. הלב שלי נמלא גיל. קיבלתי מילדיי נשק, פרי, אובייקט שעיר, כבד, מצחיק, טעים. משכתי לעצמי קלף הבוקר ועלה לי "סימנים". תשימי לב לכל הסימנים שמופיעים לך, יש להם משמעויות רבות. קוקוס.

תגובה 1:

  1. שלום, אם את מחפשת מקום טוב לפרסם בו הייתי ממליצה על צמתים סואנות יותר... בברכה ובהצלחה

    השבמחק