בריאות

שלוות הנפש בה אני מצויה כשאני מציירת בזמן האחרון היא חתיכת תופעה. כאילו חתכתי סלט בבקתה במרומי האלפים. מנוחה גדולה, שלווה וריכוז. הבריות נוטלות תרופות בשביל לשמר מצבים כאלו. אני עושה הרבה נקיונות וסדר אצלי בגוף ובראש. אני מנקה ומסדרת בשביל החדש שמגיע ומה שלא שייך עוד אני מניחה מאחור. מכירים המשפט: כשאמת חדשה נכנסת, אמת אחרת נאלצת לעזוב? אז ככה. זה מגניב שהדברים יכולים להסתדר די טוב גם בלי מאמץ. זה קורה כשמשתחררים מהציפיות והשליטה. בזה אני מתאמנת. בנוסף, אני משנה את הרגלי התזונה שלי. קוראים קבועים כבר שמעו ממני לא פעם על הדרמות המוסריות שלי עם אכילת בעלי חיים. אז אני מפסיקה שוב. הפעם זה מלווה בתחושת גועל מסויימת אז יש למה לקוות. כי בעזרת הגועל גם הפסקתי לעשן פעמיים בהצלחה רבה. אני גם בבעיה עם החלב. אני חייבת חלב בקפה למרות שחלב ומוצריו עושים לי כאבי בטן עוד מהילדות. אני מתה על גבינות מסריחות אפילו שאכילה שלהן מפוצצת לי את הבטן. וזה עוד בלי לדבר הרבה על תעשיית החלב והביצים שהיא גרועה לא פחות ואף יותר מזו של הבשר. השתתפתי בסדנאת הכנת גבינות טבעוניות בשבוע שעבר. ישבתי עם עוד חמש נשים במטבח של אחת מהן וזללנו מעדנים טבעוניים שהכינה תמי צרי מעץ בעיר. כמויות של שקדים וקשיו וירקות אורגאניים. חזרתי הביתה כשכאב ראש מתמקם לי במצח. תוך זמן קצר תפס אותי כאב ראש ויובש בגרון שלא היו לי כאלה אולי אף פעם. מנת יתר של מזון בריאות. כמו שמציפים את הגוף בחרא, אפשר גם לתת לו בליץ קריג של אוכל בריא וגם אז הוא יהיה מזועזע. שתיתי שתי גלון מים ועשיתי את המינימום ההכרחי שהבית יתפקד. ככה עד הבוקר. ובבוקר התעוררתי כמו ציפור שיר יפת כנף. הראיה שלי היתה צלולה, הגרון צח, הגוף קל ומאושר, הנפש צוהלת. הגוף צעק תודה. בחיי. רצתי לטחון לי שייק של פלפל ירוק, אפרסק, מלון ופטרוזיליה. עוד ועוד תודה שמעתי. נירוונה. זה הדבר הנכון לעשות. אבל יקח עוד זמן רב עד שאהיה שם, וגם אם לא אהיה שם לא קרה כלום. משהו התחיל לזוז. משהו אמיתי ולא כפוי.
והנה גם בציור ידיי נהיו קלות ונבונות, וראשי- ידיד אמת יקר, מפסיק עם הניבולים ומייעץ בשקט מה כדאי לחשוב. מדהים. נעים לי בתוך עצמי אחרי שנות גלות רבות מספור.