פעם היה איש אחד צעיר וממש יפה
היתה לו אשה ממש יפה וילד ממש חמוד
והיה לו כסף ועבודה ומשפחה טובה
מה שאף אחד לא ידע זה שהוא הולך למות בקרוב
ואז כל התכניות השתבשו
כי האיש הזה קיבל מכה כזאת חזקה בשכל שלו
שהוא היה מאושפז מלא זמן ולא זכר שום דבר
ונהיה כמעט מפגר
שכח לדבר, לא הכיר אף אחד ונהיה עצבני, מכוער ומלא שנאה
אחרי זמן מה אשתו היפה לקחה את הילד ועזבה את הבית
והאיש ניסה להשתקם מהמכה שקיבל בשכל
וזה לקח לו מלא זמן
ולאף אחד לא היתה סבלנות אליו חוץ מלאחותו
המכה בשכל שינתה אותו לגמרי ובעיקר שינתה את גורלו
כי הוא כבר לא עמד למות יותר, עכשיו עמד לחיות עד גיל 102
הוא נהיה פחות יפה, כבד דיבור, רוק הצטבר לו בזוויות הפה
היו לו רטיטות עצביות וליקויי תקשורת וזיכרון
הוא עבר לגור באיזה חור מסריח ואסף כלבים מהרחוב
והם היו לו לחברים הטובים ביותר שאפשר לבקש
והוא הסתובב אתם ברחובות ומבחינה מנטאלית היה כמו ילד
פתי ואגרסיבי
ואחרי כמה שנים בעולם המשונה הזה הוא פגש מישהי נחמדה שזיהתה את טוב לבו הגדול
ואהבה אותו כמו שהוא ולא ריחמה עליו בכלל
והרתה לו ונולד להם ילד
הוא עזב את החור ועבר לגור עם האשה והתינוק והכלבים
והיום הוא מטייל עם עגלה וכלבים
הולך לירקן וקונה תפוחים או חלב במכולת
והתודעה שלו ריקה כי הוא לא זוכר כלום חוץ מהדברים הקבועים כמו הילד שלו
או איפה הוא גר
והוא נראה מאושר
היתה לו אשה ממש יפה וילד ממש חמוד
והיה לו כסף ועבודה ומשפחה טובה
מה שאף אחד לא ידע זה שהוא הולך למות בקרוב
ואז כל התכניות השתבשו
כי האיש הזה קיבל מכה כזאת חזקה בשכל שלו
שהוא היה מאושפז מלא זמן ולא זכר שום דבר
ונהיה כמעט מפגר
שכח לדבר, לא הכיר אף אחד ונהיה עצבני, מכוער ומלא שנאה
אחרי זמן מה אשתו היפה לקחה את הילד ועזבה את הבית
והאיש ניסה להשתקם מהמכה שקיבל בשכל
וזה לקח לו מלא זמן
ולאף אחד לא היתה סבלנות אליו חוץ מלאחותו
המכה בשכל שינתה אותו לגמרי ובעיקר שינתה את גורלו
כי הוא כבר לא עמד למות יותר, עכשיו עמד לחיות עד גיל 102
הוא נהיה פחות יפה, כבד דיבור, רוק הצטבר לו בזוויות הפה
היו לו רטיטות עצביות וליקויי תקשורת וזיכרון
הוא עבר לגור באיזה חור מסריח ואסף כלבים מהרחוב
והם היו לו לחברים הטובים ביותר שאפשר לבקש
והוא הסתובב אתם ברחובות ומבחינה מנטאלית היה כמו ילד
פתי ואגרסיבי
ואחרי כמה שנים בעולם המשונה הזה הוא פגש מישהי נחמדה שזיהתה את טוב לבו הגדול
ואהבה אותו כמו שהוא ולא ריחמה עליו בכלל
והרתה לו ונולד להם ילד
הוא עזב את החור ועבר לגור עם האשה והתינוק והכלבים
והיום הוא מטייל עם עגלה וכלבים
הולך לירקן וקונה תפוחים או חלב במכולת
והתודעה שלו ריקה כי הוא לא זוכר כלום חוץ מהדברים הקבועים כמו הילד שלו
או איפה הוא גר
והוא נראה מאושר
משום מה זה מזכיר לי את הסיפור על "האיש שחשב שאישתו כובע"
השבמחקהי דריה לא קראתי את הסיפור אבל שמעתי עליו... מה דומה לדעתך?
השבמחקאולי בגלל ששניהם חיים בעולם הפנימי שלהם, ולא מצפים ליותר, ולא נלחמים באף אחד, חיים את החיים איך שהם ונראים מאושרים.
השבמחקאז באמת נשמע דומה... מדובר בעצם בקובץ סיפורים, לא? גם אני חשבתי על מישהו שהמכה שקיבל בראש הפכה אותו למואר יותר מבחינה רוחנית מבלי שהתכוון לכך כלל. זו תוצאה של המכה. למעשה, הוא כלל לא יודע (רק אני יודעת כמספרת יודעת כל) שהמכה הזו הצילה את חייו בשני אופנים. גם באיכותם וגם באריכותם... אחפש בספריה לקרוא... תודה על הרפרנס
השבמחק