מה יעזור לעשות חיים טובים בשנה הקרובה החל מהיום:
הערה א': דורש אימון להגמל מהרגלים ממכרים ש"מגדירים" אותנו, אבל זה עובד כמו קסם!
הערה ב': ליקטתי אסופה זו עבורכם מכמה ספרים שקראתי לאחרונה. ניסיתי על עצמי וראיתי כי טוב.
אז הנה:
*להמנע מרכילויות ומדיבור שמפלג בין אנשים. לא משנה איזה אנשים. אפשר להיות פופולארי גם בלי ללכלך. במקום זה אפשר להתאמן בלשתוק אם אין משהו אחר להגיד.
ולחרוצים בינכם אפשר להרבות בדיבור שהוא מאחד, משתף ומאחל טוב לאחרים. גם לאויבים. בלי ציניות.
*לשתף פעולה ולהיות נדיבים עם אחרים. לתרום דברים, חפצים, בגדים, מילים טובות, עוגה, קצת כסף פה ושם. זמן כמובן. הקטע המהמם הוא שכל מה שתורמים בכיף (בלי למנות ולהתחשבן) חוזר פי כמה חזרה למערכת החיים שלנו. במיוחד כדאי לשתף פעולה עם "מתחרים" כדי להגדיל הכנסות לכולם. להמליץ, להחליף מתכונים ולדאוג לרווחתם.
*להיות נחמדים ואדיבים לכולם. גם לאנשים שקל להיות נחמד אליהם וגם לאלה שקשה. בלי היררכיה. תסתכלו על כל מי שנמצא סביבכם כשותף לדרך. יש לנו אחריות הדדית אחד כלפי השני. מה זה להיות נחמד? לא להיות גס רוח. להיות נעים ולדבר יפה.
תשחררו את היהירות וההתבדלות אחד מהשני. אין באמת הבדל. נכון שעל פני השטח אנחנו מחולקים בקטגוריות, אבל להתבצר בזה רק מרחיק את הפתרונות האמיתיים. זה גם אולי מגניב להיות מיזנטרופ ומאוד לא מגניב להיות "לא בררן באנשים", אבל מי שבאמת מגניב הוא מעל ההגדרות האלה.
*לשמוח בהצלחות של אחרים. אבל באמת באמת. להבין שהצלחה של מישהו אחר זה דבר מעולה שתורם לכולם באופנים שונים. שמחה כזו תטיב עם כולם ותביא לרווחה ושקט נפשי. ובמיוחד בדרך מדהימה, היא תביא להצלחה שלנו. מה זו הצלחה? מה שאתם מגדירים הצלחה. (דברים טובים כמובן. לא הרס והשפלה של מישהו אחר)
המחשבה הצינית הקפיטליסטית של חלקנו ודאי תתגונן ותכריז שזה מתחסד, רוחני בשקל, בדיוני ולא מציאותי. מה פתאום לחלק רווחים? מה פתאום לשתף נוסחאות להצלחה? יביאו לכם מייד מאה דוגמאות לאנשים מאושרים ועשירים שלא תרמו ולא שיתפו. שיביאו. זה לא קשור לעניינינו. אתם רוצים להיות מאושרים, כן? בכם עסקינן ולא בהם.
תתמקדו במה קורה אצלכם ולא מה קורה אצל אחרים.
אחרים זה אחרים. כל אחד אחראי לעצמו בלבד. ומתוך האחריות שיש לכל אחד כלפי עצמו להיות בטוב, באופן טבעי חייהם של רבים אחרים ישתנו לטובה.
מי שרוצה להגדיל ראש ולשלש את כל הדברים הטובים שקורים לו, יתאמן בלהודות על הכל.
תודה למה שיש לי וגם למה שחסר לי עכשיו. כל דבר שאני מתנגדת אליו (חוסר בכסף, אלימות, חוסר צדק, מלחמות) אני מעצימה אותו. כל השלמה והודיה על מצב כלשהו כפי שהוא, מאפשרת לו להשתנות. אצלי כמובן, ודרכי. וכך אפשרי לי ליצור שינויים גדולים ומרחיקי לכת כמו להביא לכאן ולעכשיו שפע, אמון, ידידות, שיתוף ושלום. לכולנו.
כך תפטרו מטונות של סרחים עודפים של אשמה, ספקנות, ציניות, בושה, שנאה וקנאה. מצער וחרטה על העבר ומחרדות ואיומים מן העתיד. כמו שהזכירה לי חברתי לי אורפז שאמרתי פעם אחרי מבחן ענק בסיום התואר השני בבצלאל: כמו לשחרר חירבון ענק. רק לדמיין את זה נהיה טוב בלב.
והבונוס!
כשאנחנו טובים באמת, כל כך קל להגיד לא, כל כך נח ונעים להגיד לאנשים מה אנחנו באמת חושבים בלי דפנסיביות או אגרסיביות, כל כך פשוט לעשות סדר עדיפויות נכון... כל הדברים שמעצבן לעשות כי מרגישים אשמה. אז הופ אין אשמה! לא מגניב?
אז אני מברכת אותנו בזה.
תודה על תשומת הלב!
הערה א': דורש אימון להגמל מהרגלים ממכרים ש"מגדירים" אותנו, אבל זה עובד כמו קסם!
הערה ב': ליקטתי אסופה זו עבורכם מכמה ספרים שקראתי לאחרונה. ניסיתי על עצמי וראיתי כי טוב.
אז הנה:
*להמנע מרכילויות ומדיבור שמפלג בין אנשים. לא משנה איזה אנשים. אפשר להיות פופולארי גם בלי ללכלך. במקום זה אפשר להתאמן בלשתוק אם אין משהו אחר להגיד.
ולחרוצים בינכם אפשר להרבות בדיבור שהוא מאחד, משתף ומאחל טוב לאחרים. גם לאויבים. בלי ציניות.
*לשתף פעולה ולהיות נדיבים עם אחרים. לתרום דברים, חפצים, בגדים, מילים טובות, עוגה, קצת כסף פה ושם. זמן כמובן. הקטע המהמם הוא שכל מה שתורמים בכיף (בלי למנות ולהתחשבן) חוזר פי כמה חזרה למערכת החיים שלנו. במיוחד כדאי לשתף פעולה עם "מתחרים" כדי להגדיל הכנסות לכולם. להמליץ, להחליף מתכונים ולדאוג לרווחתם.
*להיות נחמדים ואדיבים לכולם. גם לאנשים שקל להיות נחמד אליהם וגם לאלה שקשה. בלי היררכיה. תסתכלו על כל מי שנמצא סביבכם כשותף לדרך. יש לנו אחריות הדדית אחד כלפי השני. מה זה להיות נחמד? לא להיות גס רוח. להיות נעים ולדבר יפה.
תשחררו את היהירות וההתבדלות אחד מהשני. אין באמת הבדל. נכון שעל פני השטח אנחנו מחולקים בקטגוריות, אבל להתבצר בזה רק מרחיק את הפתרונות האמיתיים. זה גם אולי מגניב להיות מיזנטרופ ומאוד לא מגניב להיות "לא בררן באנשים", אבל מי שבאמת מגניב הוא מעל ההגדרות האלה.
*לשמוח בהצלחות של אחרים. אבל באמת באמת. להבין שהצלחה של מישהו אחר זה דבר מעולה שתורם לכולם באופנים שונים. שמחה כזו תטיב עם כולם ותביא לרווחה ושקט נפשי. ובמיוחד בדרך מדהימה, היא תביא להצלחה שלנו. מה זו הצלחה? מה שאתם מגדירים הצלחה. (דברים טובים כמובן. לא הרס והשפלה של מישהו אחר)
המחשבה הצינית הקפיטליסטית של חלקנו ודאי תתגונן ותכריז שזה מתחסד, רוחני בשקל, בדיוני ולא מציאותי. מה פתאום לחלק רווחים? מה פתאום לשתף נוסחאות להצלחה? יביאו לכם מייד מאה דוגמאות לאנשים מאושרים ועשירים שלא תרמו ולא שיתפו. שיביאו. זה לא קשור לעניינינו. אתם רוצים להיות מאושרים, כן? בכם עסקינן ולא בהם.
תתמקדו במה קורה אצלכם ולא מה קורה אצל אחרים.
אחרים זה אחרים. כל אחד אחראי לעצמו בלבד. ומתוך האחריות שיש לכל אחד כלפי עצמו להיות בטוב, באופן טבעי חייהם של רבים אחרים ישתנו לטובה.
מי שרוצה להגדיל ראש ולשלש את כל הדברים הטובים שקורים לו, יתאמן בלהודות על הכל.
תודה למה שיש לי וגם למה שחסר לי עכשיו. כל דבר שאני מתנגדת אליו (חוסר בכסף, אלימות, חוסר צדק, מלחמות) אני מעצימה אותו. כל השלמה והודיה על מצב כלשהו כפי שהוא, מאפשרת לו להשתנות. אצלי כמובן, ודרכי. וכך אפשרי לי ליצור שינויים גדולים ומרחיקי לכת כמו להביא לכאן ולעכשיו שפע, אמון, ידידות, שיתוף ושלום. לכולנו.
כך תפטרו מטונות של סרחים עודפים של אשמה, ספקנות, ציניות, בושה, שנאה וקנאה. מצער וחרטה על העבר ומחרדות ואיומים מן העתיד. כמו שהזכירה לי חברתי לי אורפז שאמרתי פעם אחרי מבחן ענק בסיום התואר השני בבצלאל: כמו לשחרר חירבון ענק. רק לדמיין את זה נהיה טוב בלב.
והבונוס!
כשאנחנו טובים באמת, כל כך קל להגיד לא, כל כך נח ונעים להגיד לאנשים מה אנחנו באמת חושבים בלי דפנסיביות או אגרסיביות, כל כך פשוט לעשות סדר עדיפויות נכון... כל הדברים שמעצבן לעשות כי מרגישים אשמה. אז הופ אין אשמה! לא מגניב?
אז אני מברכת אותנו בזה.
תודה על תשומת הלב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה