הלילה הירח כה גדול וענוג ובטוח
אתמסר אפוא לאורו שיתפזר עלי
בלי לבדוק ולדעת מה קרה ואיך
פשוט אשכב שם מוטלת במאוזן
ואשתוק ואסגור עיני ואנשום עמוק פנימה
ואתן לו לעבור עלי ולרפא אותי הוא כבר יודע איפה יש בור ומה פצוע
ינחם ויניח רטיית עונג לכסותי ולשמרני
נבלה יחד כל הלילה כי נועדנו ואשקע לתנומה בחיקו
כשאקום אהיה רעננה ורחוצה, בהירה וזוהרת
בלב אחד ובראש שקט
בפה נקי שמילים בו מעט וכל אחת מהן טובה ויפה מאוד
***
בחודש ספטמבר נולדו שני בני במזל בתולה ובהפרש של שלוש שנים.
בזמנים האחרונים אני מפלסת דרך במצ'טה בסבך הקפיטליזם.
את כל גילויי המופלאים והנהדרים אני בודקת על עצמי. לכל תובנה יש השלכות גדולות הרבה מעבר לתחום השיפוט והכסף.
בני ינאי מציג לי שאלות שונות ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל להשיב לו ותחת איזה כובע. האם לספר לו את האמת שלי? כמובן.
כיצד? באופן שהוא מבין. האם אני מבינה אותה? מתברר שגם לי יש שאלות. האם אני יכולה לגדל ילדים חופשיים בתוך חברה קפיטליסטית, בעיר נורמטיבית וסטנדרטית בלי לצאת ממערכת החינוך הרגילה? פשוט ככה כמו פיתה עם שוקולד? בלי להוציא אלפי שקלים בשנה כדי שישקיעו יותר זמן בלחלום ופחות בלכתוב? ומה אם הם יחליטו מרצונם לשחק את המשחק הזה עד הסוף, בקטע של ליסוע באופניים חשמליות, לשים עגיל יהלום ולצעוק לחברים מלמטה באמצע הלילה :"יא בן זונה יא הומו" כי ככה קוראים אחד לשני עכשיו בכיתה ט' בלב המעוז הנורמטיבי הסטנדרטי.
אני לא רוצה שילדי יהיו עסוקים בלשרוד חברתית. אני רוצה שהם יהנו מהחיים שלהם ומהתהליכים שהם עוברים. גם מהכשלונות. לא רוצה שהם יתחרו. רוצה שהם ישתפו פעולה עם חברים שלהם. שיחשבו בעצמם ולא יתגלפו בתבנית המסכים משתנה. (אייפד אייפון וכו)
ורוצה בשביל כולנו יחד שנשתחרר ממה שחייבים או ממש שצריך כדי לא להיות עבדים של השיטה הקפיטליסטית. השיטה הזו לא עובדת. גם אם היא מפרנסת מעולה אנשים מסויימים, כולם סובלים ואין בה הצעה אמיתית לנחמה וריפוי. זו שיטה של תחרות. אני לא מאמינה באנרגיה הזו יותר. אני מאמינה שהיא מזיקה גם למי שמצודד בה וגם למי שלא.
אני רוצה להרוויח מה שאני צריכה כדי לחיות טוב ובשאר 70% הזמן אני רוצה לנוח ולבלות עם אנשים שאני אוהבת. לשרת את המשפחה שלי באהבה כמו שהיא משרתת אותי. לא רוצה לבזבז את כל הזמן היקר שלי במשרדים ורכבים ממוזגים ולהרוויח יותר מדי כסף שאני לא צריכה כדי לשלם על חופשות יקרות יותר ובתים יקרים יותר, כדי להוכיח לאמהות אחרות שעשיתי את זה ושאני שווה הרבה. ובלב ריק לי ואין לי תקשורת בכלל עם הגוף שלי ואני לא רואה ולא מבינה שהוא חולה וצריך מנוחה ושהוא בודד וכואב. אני מניחה שהכתיבה הזו באה לנקות אצלי משהו. אם השיטה הזו שלא סופרת חלשים ככ מדכאת בעיני ואני עסוקה בלנצח אותה, סימן שיש לי איזה עניין לא פתור איתה. סימן שאני מזהה גם בעצמי חלק שהוא שפוט של השיטה, נתון למרותה ומפחד להיוותר חסר כל וטועה. לכן אני כותבת את זה.
בסטודיו יש לי מחברת שאני ממלאת בדברי נבואה מופלאים שמגיעים אלי כלבנים של בניין. אני אבנה מהם טקסט שיטיב עם הבריות ואפיץ אותו לטובת כל מי שירצה.
לילה טוב מלא אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה