יום ראשון, 21 באפריל 2013

לעשות טוב

זה כבר כמה ימים שי' הולך לישון מחובק עם מפתח שוודי (מפלסטיק)
בספרים כתוב שיש אובייקט מעבר, החפץ הזה שנדבק ליד של ילד קטן
ועוזר לו לעבור את כל ההרים והגבעות שילדים עוברים
יש לי חברה טובה שעד היום צמודה לחפץ מעבר שלה, מרופט ומהוה משלושים וכמה שנים של כביסות וחיבוקים בלילות, יש לו אפילו שם ועצם הישרדותו היא נס. החפץ הזה מכיל הסטוריה וחלומות ותמיכה רגשית וליווי נאמן. אז למה להפרד ממנו באמת?
י' איננו נאמן לחפץ אחד. כל שלושה ארבעה ימים מתחלף הגיבור. פעם בובה של תרנגולת, פעם מכונית ירוקה בלי גלגלים והנה עכשיו תור הזהב של המפתח השוודי. תארו לכם, להתנחם במפתח שוודי.
י' מצחיק אותי ומכעיס אותי. היום הוחלט סופית שאנחנו פורשים מהחוג מוזיקה. חבל נורא. י' החליט שמשעמם לו וכל הסימנים מראים שזו האמת. אני מודה שזה היה רעיון שלי וקצת דחפתי.
היו לי פנטזיות שהוא יהיה חצוצרן ג'אז שמסתובב ברכבות באירופה במכנסיים עם שלייקס ועושה ניסים ונפלאות בכל מיני מועדונים חשוכים אפופי עשן, מנגן בכל מיני הרכבים ופוגש המון אנשים. אבל בסדר, אי אפשר להכריח.
ובכלל, האובייקטים לא חשובים, מה שכן חשוב הוא להנות מהחיים ולהתממש במלא דרכים וזה מה שאני צריכה להדגים לו. אז החלטתי שמעכשיו יש לי אלוהים ואני מדברת איתו כמה פעמים ביום. זה משמח אותי מאוד. אני חדשה בעניין, כי תמיד הייתי אתאיסטית, אבל כל מיני דברים השתנו ואני שמחה שמצאתי חיבור משלי לעולם. זה לא קשור לדת או להתניה, או לטכניקה או לגורו. זה רק להיזכר בכל מה שאני כבר יודעת איפשהו ממתישהו. זה להיות שייכת ולקחת אחריות על החיים והמחשבות שלי. ולהיות אקטיבית ולעשות הרבה טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה