שמעו מעשיה מופלאה באמת. החיים מלאים בכאלו. אבל מדי פעם יש יוצאות דופן.
לפני שנתיים התחברתי עם יוצרת ומעצבת מוכשרת בשם עדי. אנחנו חברות טובות וגם הבנים שלנו משחקים יחד (אלכסנדר וינאי!). לעדי יש חולשה לדברים יפים והבית שלה מלא בכאלו, מסוגים שונים ומשונים. אחד מהפריטים היפים ששמתי לב אליו בביקורי אצלה היה כד בצבע צהבהב עם פס מוזהב בפתחו ועליו עיטור של צבי. השבוע לראשונה לקחתי אותו בידי והסתכלתי בתחתיתו. תאמינו או לא, זהו כד שעיטרה סבתא שלי בשנות ה 50 כשעבדה במפעל קדר. חתימה שלה. הפלא והשמחה היו עצומים. עדי צדה את הכד הזה בחנות יד שניה שכוחת אל ברמת גן לפני שנים רבות, איתרה אותו תקוע באיזו פינה וקנתה אותו בפרוטות. ומאז אהבה אותו ונהנתה ממנו. והנה באה אני עם כל הסיפורי סבתא שלי, והמחוות שלי אליה ואל יצירתה (ממש עכשיו למשל אני מציגה במוזיאון חיפה כדים מעוטרים שלה לצד הציורים שלי) ופוגשת בכד שלה, ולא סתם כד, נדיר. שנמצא אצל חברה שלי שנים. מה תגידו?
לפני שנתיים התחברתי עם יוצרת ומעצבת מוכשרת בשם עדי. אנחנו חברות טובות וגם הבנים שלנו משחקים יחד (אלכסנדר וינאי!). לעדי יש חולשה לדברים יפים והבית שלה מלא בכאלו, מסוגים שונים ומשונים. אחד מהפריטים היפים ששמתי לב אליו בביקורי אצלה היה כד בצבע צהבהב עם פס מוזהב בפתחו ועליו עיטור של צבי. השבוע לראשונה לקחתי אותו בידי והסתכלתי בתחתיתו. תאמינו או לא, זהו כד שעיטרה סבתא שלי בשנות ה 50 כשעבדה במפעל קדר. חתימה שלה. הפלא והשמחה היו עצומים. עדי צדה את הכד הזה בחנות יד שניה שכוחת אל ברמת גן לפני שנים רבות, איתרה אותו תקוע באיזו פינה וקנתה אותו בפרוטות. ומאז אהבה אותו ונהנתה ממנו. והנה באה אני עם כל הסיפורי סבתא שלי, והמחוות שלי אליה ואל יצירתה (ממש עכשיו למשל אני מציגה במוזיאון חיפה כדים מעוטרים שלה לצד הציורים שלי) ופוגשת בכד שלה, ולא סתם כד, נדיר. שנמצא אצל חברה שלי שנים. מה תגידו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה