יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

מגיע לכם יותר




2 comments:

  1. גלוש היקרה..

    מדהימה אותי הפתיחות שלך היופי שבכנות שנשפך ממך ממש כמו בציוריך. אני לא מבינה גדולה באומנות אבל אני יודעת שכשמקשיבים ללב הוא מביא אותך למקומות שאת רוצה להיות בהם וזה חייב להיות משהו טוב (אני חושבת) יש קלישאה שאומרת שיצירותיו הטובות של אומן הן מתוך תקופות השפל שלו.. אבל אף אחד לא אמר שהתקופות הללו הן קלות..
    אם ליצור זה מה שאת אוהבת אז תמשיכי לעשות זאת ללא עוררין טוב רע אף אחד לא יוכל להעיד וזה גם לדעתי כל כך לא משנה כי הכוח הוא ביצירה והיא החשובה כאן ואמורה להיות החשובה בשבילך. אגב מבחינתי גם הבלוג הזה הוא יצירה וממש משעשע וכיף לקרוא את כל (תסלחי לי) "השטויות" שלך בייחוד החלקים היותר מטורפים ומלוכלכים.

    אוהבת אותך מאוד ובנימה אופטימית:
    שימי פס!!!

    השבמחק
  2. את כל כך צודקת לגבי המורים לאמנות המתוסכלים....זה הדבר הכי נורא שיכול להיות. ויש כל כך הרבה כאלה. בעברי לימדתי בבית ספר לאמנויות (השם שמור במערכת) ובצוות המורים לאמנות היו כמה מהסוג שתיארת. מעבר לכך שהן (כן, כולן היו נשים) עשו את העבודות לתלמידים כדי לכפר על היעדר היצירה האישית שלהן, הן "ניחנו" בחוסר יכולת לפרגן וכל הזמן ניהלו משחקי כוח טפשיים בינהן.

    השבמחק