יום שני, 9 בדצמבר 2013

ניקיונות

מה עושים כשצריך לנקות? קודם כל, צריך להבין שמלוכלך. שיש משהו שצריך להזיז אותו, ללטף אותו בסמרטוט, להציב אותו במקומו מחדש ולהשיב לו את רעננותו כאובייקט אהוב. מי שמדיח את צלחותיו בכיור בידיים מפוייסות, מוצא להן בעדינות מקום במייבש הכלים ומביט ברכות אל ערימת הכלים שממתינה בכיור להירחץ, ממלא את כליו וארונותיו בשקט ובשלווה. מי שמכין את מרקו בספונטניות, בשובבות, בכבוד לחומרי הגלם שבביתו ובאהבה, יאכל מרק מזין וטעים מאוד, גם קיבתו תחוש בהשראה הזו ותעכלו בנחת, ממיינת אחר כבוד את החומרים המשובחים בו. כוס מים למשל היא מהאוצרות היותר רגישים שזמינים לנו. מים מגיבים הכי מהר לברכה או לכעס. מים מוליכים מהר מאוד את רגשות בעליהם. ומה באשר למערכות יחסים עם הזולת? ראוי אפוא להעביר סמרטוט גם שם, בין לחיצות הידיים והחיבוקים הרבים ולא רק בין הישבנים. אינכם חושבים כך? בתוך שיחות הטלפון לרחוץ ולנגב באהבה את הכוונות ואת המילים. כמה חדש ומרגש יהיה לפגוש באור בוהק את אחי היקר או את אמא של בעלי. את חברותי הטובות ואת הוריי. שלא לדבר על אלו שאינם חברים. אלו שכל נוכחותם במרחב שלכם מלאה בכתמים ובורות, בהד של צעקה כואבת. איך מנקים במקומות האלה תשאלו? על הספות הרכות של המטפלים, במכוני הכושר, בבתי הכנסת, בבתי המרקחת, בסדנאות לגילוי עצמי ועוד ועוד...
אני אספר לכם על שיטה חסכונית, ידידותית ופשוטה. יש כזו! כמה כיף לגלות דבר מה כה חיוני שעובד...
אתחיל בזה שמוטב למעט לבוא באינטרקציות (שבאות דרך החושים כמו חדשות, מזון, דיבור) שהן פוגעניות ומזוהמות. ואם נקרוץ לסערת הגורואים הטבעונים (אין לי מושג רב מה בדיוק קרה, כן? אני לא קוראת חדשות ועדיין שבבים נוחתים על שולחני) אז אני מקווה שזה נראה גם לכם הגיוני שחיה שנרצחה בברוטליות וגופה נקצץ ונכתש ממש עבורכם בשום ופטרוזיליה ואתם לקחתם ביסים גדולים מערימת הבשר הטעימה שכל תא ותא אוצר בתוכו מוות אכזרי, רוב הסיכויים שמשהו מהאנרגיה הקשה הזו חי לכם בתוך הקיבה ומשאיר בגוף אנרגיות של אלימות. לעומת חיה אחרת שחיה חיים טובים ומלאים ולא סבלה בשחיטתה למשל. מחשבה כזו שמתבהרת לי.
אהבה, תודה וסליחה. זה מה שמנקה הכל. כמה פשוט! המילים האלו שצויידתי בהן מראשית הדיבור, הן לא רק מצמוץ הכרחי. הן לא רעש אפור של אינטראקציות בנק אוטובוס או אקדמיה. הן חומרים אקולוגיים פעילים ואפקטיביים ביותר! בעזרת אהבה שאני חשה, אהבה אמיתית מהלב, לכוס המים שלי, לסיגריה שלי (כן כן! סיגריה הרבה פחות בריאה כשמתביישים בה ומקללים אותה). אהבה למכונית שלי, לצבעים, לציורים, לחשבון המייל שלי... אהבה והודיה. וסליחה על שימוש לא ראוי. תודה על הפעמון שמצלצל בתוכי בצורת כעס. אני אוהבת ומודה גם שם. נקיונות הם מבורכים גם ביחסים מקודשים של אמהות וזוגיות. תחשבו כמה נעים לישון וללטף כשהלב רחוץ, רגוע ופתוח. כמה בהיר וברור באיזו אפשרות לבחור כשהיא לא באה מכעס וחוסר ברירה. בתקופה זו אני מתכננת לנקות והרבה. אני יודעת שהניקיון הזה מקרב את הגאולה לגולנו.